סירוב לבדיקת אלכוהול

סירוב להיבדק בבדיקות אלכוהול

(א) סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו - מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מלהחזיק ברישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.
(ב) שוטר שמונה להיות רשות רישוי לעניין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רישיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רישיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.
לעניין הסירוב ישנם מספר עניינים שחשוב שכל נהג ידע אותם:
שוטר ראשי לערוך בדיקה לגילוי אלכוהול לנהגים באופן שיגרתי "אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה". החוק רואה בנהג המסרב לבדיקה כאילו נהג בשכרות.
סעיף 64ד לפקודת התעבורה קובע:
(א) נהג (או הממונה על הרכב) המסרב להיבדק על פי דרישת שוטר, יראו אותו כמי שנהג בשכרות.
(ב) כאשר הממונה על הרכב מסרב להיבדק לפי דרישת שוטר, דינו – קנס.
(ג) הוראות הסעיף לא יחולו על נהג (או על הממונה על הרכב) שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו.
מכאן, שנהג שחושב שלא יהיה ניתן להעמיד אותו לדין בגלל שסרב לתת בדיקה טועה ולעיתים עצם הסירוב תוצאותיו קשות ממתן הבדיקה עצמה.
ההבדל שבין סירוב לבדיקת נשיפה לבין סירוב לבדיקת דם

חשוב לדעת כי שוטר רשאי לערוך בדיקה לגילוי אלכוהול לנהגים באופן שיגרתי, בבדיקה שגרתית כזאת אין חובה על הנהג לתת דגימת דם כלומר, ניתן לסרב לבצע בדיקת דם, אם מדובר בבדיקה שגרתית, שכן בדיקה זו פולשנית מידי.
מותר לשוטר לדרוש לבצע בדיקת דם לגילוי אלכוהול רק כאשר יש לשוטר חשד סביר כי הנהג שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים.
קיימת דרישה שרופא יברר עם האדם שממנו נדרשת דגימת דם, לפני לקיחת הדגימה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה. בכל מקרה שמתעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של נותן הדגימה פגיעה שאיננה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע רפואי דגימת דם כאמור. אולם, בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו בדיקת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.
חובה על השוטר להודיע לנבדק את מטרת נטילת הדגימה

שוטר הדורש מנהג לתת לו דגימת נשיפה, או דגימת דם צריך להודיע לנבדק את מטרת נטילת הדגימה, לבקש את הסכמתו, ולהסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה.
הדרישה לבצע את הבדיקה חייבת להיות חד משמעית ומפורשת היה ויוכח שלא הייתה דרישה מפורשת ממנו לערוך את הבדיקה, תהיה זו הגנה טובה לנהג.
הדרישה צריכה להכיל בחובה אזהרה לנהג, המסבירה בפניו את המשמעויות המשפטיות של סירוב לבדיקה.
הכשלה מכוונת של הבדיקה
כדי להוכיח הכשלה מכוונת של הבדיקה ע"י הנהג נדרשת דרישה גבוהה ביותר של הוכחת הכוונה להכשיל את הבדיקה ע"י הנהג, כך לדוגמא במקרה שהיה צורך על הנהג לנשוף באופן רציף לתקינות הבדיקה קבע בית משפט כי חוסר הרציפות בנשיפה מצד הנבדק אינו מעיד על הכשלת הבדיקה, כל עוד לא הוכח כי הוא הבין את הוראות המפעיל לנוכח מצבו הסובייקטיבי- ובמקרה זה זוכה הנאשם.
בדיקה חוזרת
במקרים בהם נדרשת בדיקה חוזרת חייב הנהג לבצע בדיקה חוזרת, במקרה שהבדיקה הראשונית נכשלה, אפילו שלא באשמתו.