תאונות פגע וברח(ההסבר)

תאונת פגע וברח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאונת פָּגַע וּבָרַח היא תאונת דרכים שבה הנהג הפוגע לא עצר את רכבו, לא גילה התעניינות בשלומם של המעורבים האחרים בתאונה, לא הגיש לפצועים כל עזרה רפואית ולא מסר את פרטיו האישיים, כפי שנדרש על פי החוק המקומי. כלומר, הנהג פגע ברכוש או בנפש וברח ממקום התאונה, לאו דווקא באמצעות רכבו.

הנהג הבורח עושה זאת לרוב כדי להתחמק מהמשטרה, כדי להימנע ממתן פרטי ביטוח הרכב או כדי להיחלץ מענישה. לעתים הנהג הבורח לא היה אשם בתאונה, אלא רק מעורב בה. לעתים עזיבת מקום התאונה, ללא בדיקת מצב הנפגעים, נעשית בשל הלם או פאניקה, בלא מחשבה על נסיון בריחה בגלל חשש מביצוע עבירה או התחמקות מעונש.

תאונת פגע וברח היא עבירה פלילית במדינות רבות, ובהן ישראל.

בישראל
המחוקק הישראלי התייחס לתופעה בפקודת התעבורה, סעיף 64א - הפקרה אחרי פגיעה:

א) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו - מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.
(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו - מאסר תשע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

– פקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961

פגיעה ברכוש, כגון תיבת דואר או מכונית חונה, אינה מוגדרת כתאונת פגע וברח באופן רשמי, אף כי זהו סוג הפגע וברח הנפוץ ביותר. לאחר תאונה מסוג זה יש בישראל לבעל הרכוש הנפגע 48 שעות כדי להגיש תלונה במשטרה. לאחר תקופה זו יכול בעל הרכוש רק לבקש את פרטי בעל הרכב הפוגע (בהנחה שבעל הרכוש הספיק לרשום את מספר לוחית הרישוי של הרכב הפוגע).

כפי שניתן לראות, בניגוד למדינות אחרות, בישראל העבירה מתייחסת אך ורק לחובה לבדוק אם נגרמו נפגעים בתאונה ובמידת האפשר להגיש להם עזרה. בארצות הברית, להבדיל, העבירה מתייחסת לאי הזדהות הנהג המעורב בפני רשויות החוק.





הסבר נוסף:

תאונת פגע וברח
המחוקק וביתי המשפט לתעבורה, רואים בחומרה רבה, את העבירה של תאונת פגע וברח, עבירה זו הוגדרה בתקנה 144 לתקנות התעבורה, שהינה אחת התקנות החשובות ביותר מבחינה הומניטארית.
מדובר בעבירה שונה מייתר עבירות התעבורה בכך שיש לה גם יסוד נפשי הידוע בלטינית כ"אקטוס ריאוס", בנוסף יסוד העובדתי של ה"מינס ריאה", הדרוש לכל עבירת תעבורה אחרת,תקנה 144 לתקנות התעבורה, קובעת מה הם הכללים לפיהם חייב לנהוג, הנהג המעורב בתאונה בה נפגע אדם:
v לעצור את רכבו ולהמנע מלהזיזו.
v להגיש עזרה לנפגע ולהזעיק כוחות הצלה.
v למסור את פרטיו האישיים לנפגע על-פי דרישתם.
v להודיע לתחנת המשטרה על המקרה ולמסור את פרטיו.

הפקרה:

דרגה חמורה יותר לעבירה זו היא האשמה בגין הפקרה.
סעיף 64ב לפקודה קובע כי "נוהג רכב המעורב בתאונה והוא ידע או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו מאסר תשע שנים. ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.
עבירת ההפקרה לפי סעיף 64 חלה על נהג, המעורב בתאונת דרכים, המודע או צריך להיות מודע לכך שעשויים להיות נפגעים או שיש נפגעים, והוא, אינו עוצר כדי לבדוק את תוצאות התאונה, או אינו עוצר כדי להגיש עזרה רפואית.
התביעה צריכה להוכיח כי בנסיבות המקרה הנאשם היה צריך להיות מודע לכך שהיה מעורב בתאונת דרכים ושידע או שהיה עליו לדעת כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם או שיש פצוע.
יש לציין כי עצירה בקרבת מקום התאונה מבלי לברר את המצב לא תפטור, את הנהג מאחריות לעבירה.
יש לזכור כי הנטל, על התביעה, בעבירות אלו, מחייב גם הוכחת, היסוד הנפשי ה"אקטוס ריאוס", בנוסף ליסוד העובדתי, ה"מינס ריאה", בכך שהתביעה צריכה להוכיח מלבד היסוד העובדתי גם את היסוד הנפשי. מחשבה פלילית מוגדרת בחוק כדלהלן: "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה".
המגמה של בתי המשפט, הינה להרחיב את חובתו של אדם להושיט עזרה לאדם המצוי בסכנה בכלל, ובתאונת דרכים בפרט. כך למשל, הורחבה תחולת עבירת ההפקרה מ"נהג שתוך נהיגתו גרם לתאונה" ל-"נהג המעורב בתאונה".
הפקרה אחרי פגיעה - סעיף 64א לפקודה קובע כי "נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא יודע או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו מאסר שבע שנים...ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא ינתן עליו צו מבחון.