סיכום תאונות 2008

תאונות דרכים: סיכום 2008
יום שבת, 3 בינואר 2009, 8:57 מאת: ניר בן-טובים, מערכת וואלה!


זק"אעלייה של 4 אחוזים במספר ההרוגים בשנת 2008. זינוק של 18 אחוזים בהולכי הרגל ו-27 נוספים רכובים על דו-גלגלי


עוד בכתבה:
האמת מאחרי הטבלאות »
הבדלים של יום ולילה »
עניין של גיאוגרפיה »


מדינת ישראל, שוב נאלצת להיפרד משנה נוספת שקיפחה את חייהם של בני אדם רבים בכבישיה, 448 במספר. הנתון עלול היה להיות קצת שונה, במידה וחודש דצמבר, לא היה רושם כמות חריגה של הרוגים בעיקר בשל תאונה קטלנית אחת שגבתה את חייהם של 24 תיירים מרוסיה, באחד המקרים הכואבים ביותר שידענו כאן.


יש הטוענים שאת הסטטיסטיקה קשה לנצח, ואכן במחוזותינו, המגמה הכללית, איכשהו תמיד מסתיימת בכמות גבוהה יותר מזו שקדמה לה למעט הבלחות מקריות דוגמת 2007. בעקבות גל הולך ומתעצם של תאונות קטלניות, ומקרים שדורשים אבחנה יותר בהירה של המצב הקיים, ביקשנו מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פילוח מקיף המתייחס לפקטורים שונים, המרכיבים את התמונה הכללית של מצבת ההרוגים השנתית.


את הנתונים הפיקה הרשות במקביל להכרזה על הקמת תחנת מידע אינפורמטיבית (כולל אתר אינטרנט גדוש בחומר), המנפקת בעזרת מערכת בינה עסקית, דוחות בהצלבת נתונים גאוגרפים וכמותיים בהתאם למספר ההרוגים השנתי.


האמת מאחרי הטבלאות


תאונהת האוטובוס (צילום: רויטרס)נתחיל עם התופעה הכי מסקרנת העולה מהדו"ח, המתייחסת לפילוח בין קבוצות הגיל; במהלך שלושת השנים האחרונות, חלה ירידה במספר ההרוגים בקבוצת גילאי 20-24, המרכיבה את האחוז הגבוה ביותר בין הנפגעים. בשנת 2006 עמד הנתון על 66 בני אדם, בעוד 2008 רשמה ירידה של 20 אחוזים. שנייה לזו, מצויה קבוצת גילאי 30-34 עם 36 הרוגים השנה.


אחריהם, גילאי 15-19 עם 30 הרוגים, בעוד הנתון הנמוך ביותר שייך לקבוצת בני גיל הזהב המתקדם - 85 ומעלה, עם 12 הרוגים בלבד, ובהפרש של 35.8 אחוזים מהקבוצה הראשונה. בסיקור כללי, ניתן לראות שאת ההפחתה הגבוהה ביותר ולמרות המשתנה ההורמונלי, נרשמה ירידה של 56 אחוזים בתקופה מצטברת של שלוש שנים, דווקא בגילאי 15-19. את האיזון המרשים מכולם, רושמת קבוצת הפנסיונרים (65-69) עם אחוז הנע בין 1-2 % במשך 3 שנים.


הבדלים של יום ולילה
את רמת התשתיות המחפירה הפזורה בכל עבר, אונסנו להפנים. אבל מה קורה כשמכניסים למשוואה גם חלוקה בין יום ללילה? בשנת 2006, ההפרש בין הנפגעים בתאונות שהתרחשו בנוכחות זריחת החמה לעומת אור הירח, עומד על 26.2 אחוזים. שנה מאוחר יותר, הנתון היה כמעט שווה לחלוטין עם הפרש זניח של 1.4 אחוזים.


השנה, שוב חזרנו לתפקוד לקוי במצבת הנתונים, כשההפרש עומד על 11.6 אחוזים לטובת השמש הקופחת. אולם בסך הכול, חלה ירידה הדרגתית במהלך שלושת השנים האחרונות, עם הפחתה של 19.6 אחוזים בעמודת החשכה, ו-5.8 אחוזים באור יום. אז למי מגיע הקרדיט? לרשויות שדאגו לאזרח, או ליצרניות שמשפרות את אלומות התאורה? ואולי השיפור בכלל מגיע לנהג ששותה פחות, מתבונן יותר, ומתעסק פחות עם הנייד כשהידיים צריכות להיות על ההגה?


עניין של גיאוגרפיה


זק"א חלוקה גיאוגרפית הנמתחת על פני שלוש שנים, חושפת פערים מובנים, גם במרקם האוכלוסייה וכן באיכות הכבישים הבלתי אחידה. למשל באזור הדרום, 335 בני אדם היו מעורבים בתאונות לעומת 329 בקצה השני של המדינה. במרכז לעומת זאת, היכן שכמות הנסועה גבוהה משמעותית אך איכות הכבישים אמורה להיות קצת יותר טובה (והיא לא בהכרח כזו), קיימת קפיצה דרסטית של 76 אחוזים בממוצע, לעומת קצוות המדינה הדרומיים והצפונים.


יחד עם זאת, המספרים הכללים בכמות הנפגעים (כולל הרוגים) בין 2006-2008 לכל האזורים יחדיו צוברת 140,754. מתוך אלו, 21,040 אזרחים בגילאי 20-24 ממלאים את הנתון הגבוה ביותר. את האמצע מספקת קבוצת גילאי 40-44 בהפרש של 20 אחוזים, בעוד למטה בתחתית, מצויה כרגיל קבוצת הקשישים (85 פלוס) עם 552 הרוגים בלבד.


פרסומתעוד מספרת הטבלה, כי המרכז, סובל גם מעודף פצועים קשה. בעוד הפער בין הצפון לדרום עומד על 67.2 אחוזים לחובת המחוז הדרומי, איזור המרכז מגדיל את הנתון הזה ומייצר כ-2,318 פצועים קשה במשך שלוש שנים או הפרש ממוצע של 2.1 אחוזים לעומת השאר. נתון מעודד מעט, אפשר למשוך מכוון עמודת הנפגעים הקלים, שלמרות הכמות הגבוהה ביותר, מלמדת שייתכן כי חלקן אפילו מכילות תאונות קשות אך בנזקים קלים. גם כאן, המרכז הרווי בצמתים ובעומס תנועה מנכס לעצמו את הנתון הגבוה ביותר העומד על 57,397 נפגעים.